לביטוח בע"מ נ' SHIPPUNG ואח'

החלטה

בקשה להיתר להמצאה אל מחוץ לתחום המדינה למשיבות 2,3 שהינן חברות שמקום מושבן בליבריה ובירדן.

התובעת ביטחה מטען של עגלים אשר הועבר מאוסטרליה לנמל אילת בישראל על ידי אוניה אשר בבעלות ובהפעלת המשיבות 2,3.

לפי הנטען בכתב התביעה, בטרם הפליגה האוניה מאוסטרליה, נבדקו העגלים ונמצאו בריאים. בעת שהגיעה האוניה לנמל אילת, נבדקו העגלים והועברו, על פי הנוהל הרגיל, להסגר. בשלב זה הבחין נציג המבוטח כי העגלים אינם נראים כרגיל. הלה פנה לצוות האוניה ואלו סיפרו לו כי היו בדרך "בעיות אוורור".

חוות דעת וטרינר קבעה, כי השיעור הגבוה של נפגעים וחולים מבין העגלים במשלוח זה הוא תוצאה של עקה מתמשכת. התובעת מציינת, כי מהעמסת הבקר באוסטרליה ועד פריקתו באילת. משלוח בקר חייב להיות מלווה ברופא וטרינר קליני שינטר ויגיב בעת המסע אך במסע דנא לא היה ליווי כזה.

לטענת התובעת, המשיבות אחראיות ביחד ו/או לחוד לנזק, בין היתר בעילת רשלנות והפרת חוזה. ביחס למשיבות 2,3 קיימת גם עילת תביעה הנסמכת על שטר המטען.

הבקשה מבוססת על תקנה 500(10) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, המאפשרת המצאה אל מחוץ לתחום השיפוט למי שהינו בעל דין דרוש או נכון בתובענה שהוגשה כהלכה נגד אדם אחר, שהומצאה לו הזמנה כדין בתחום המדינה.

בפסק הדין בע"א 481/84 אטלנטיק, חברה לדיג וספנות בע"מ נ' Astilleros Y. Talleres del Noroeste S.A., פ"ד מב(3) 102 נקבעו אמות המידה לבחינת בקשה לפי תקנה 500(10) לתקנות. בהקשר זה נקבע, כי על בית המשפט לשקול האם יש הצדקה עניינית להטלת עול ההתייצבות בישראל על הנתבע הזר, עם כל הקשיים ואי הנוחות הכרוכים בכך.

על בית המשפט לבחון הן את משקל התביעה ומהות התביעה נגד הנתבע הישראלי, והן את משקל התביעה ומהות התביעה נגד הנתבע הזר. יש לתת את הדעת לשאלה, האם צירוף התביעות הינו באמת נחוץ להבטחת משפט הוגן ויעיל. כך גם נקבע, כי במיוחד יציג בית המשפט לעצמו את השאלה, שמא התביעה נגד המתדיין הישראלי הינה שולית ומשנית בערכה, ושמא קיים חשד מבוסס, שהיא הוגשה רק במטרה לאפשר בדרך זו את צירופו של הנתבע העיקרי, היינו הנתבע הזר.

לנוכח מבחן זה נקבע, כי אם יגיע בית המשפט למסקנה, כי התשובה על שאלה זו הינה בחיוב, הרי יהיה בכך, ברוב המקרים, משום נימוק מכריע כדי לדחות את הבקשה לצירוף הנתבע הזר.

כן ראה: רע"א 2752/03 Metallurgique De Gerzat S.A. נ' וילנסקי, פ"ד נז(6) 145.

עיון בכתב התביעה מלמד, כי התביעה נגד המשיבות 2,3, שהינן חברות זרות, היא הדומיננטית. כתב התביעה מפרט את הנזקים שנגרמו למשלוח העגלים במהלך הובלתם מאוסטרליה לישראל. מכתב התביעה עולה באופן ברור, כי מוקד התביעה הוא במשיבות 2,3. עוד יש לציין, כי כתב התביעה אינו מפרט מעשה או מחדל קונקרטיים המיוחסים למשיבה 1. כך לדוגמא, בחוות דעת השמאי ממליץ השמאי במסקנותיו על הגשת תביעת שיבוב נגד המובילים, שכן דרך הובלת הבקר לישראל היא אשר גרמה ככל הנראה לנזקים.

המסקנה המתבקשת מכך היא, שהתביעה נגד המשיבות 2,3 היא העיקרית ובעלת המשקל ואילו התביעה נגד המשיבה 1, הינה שולית ומשנית בערכה.

הכלל הוא, כי אין לצרף את המתדיין הזר אם התביעה נגדו היא הדומיננטית, והתביעה נגד הנתבע המקומי הוגשה רק על מנת לאפשר הבאת הנתבע הזר לגדר סמכותה של מערכת המשפט המקומית.

לפיכך, הבקשה נדחית.

ניתנה היום, ג' אב תש"ע, 14 יולי 2010, בהעדר הצדדים.

התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: